יוגה נלמדת בהעברה ישירה בין מורה לתלמיד ומשתרשת כחווית חיים מכוננת ודינאמית לאורך שנים של לימוד מתמשך. מתוך גישה של הדגשת אחדות בשונות, מותאמת היוגה לאנשים שונים ומגוונים.
יוסי כהן עשהאל, המורה שלי, למד ולימד יוגה ברוח גישתו של סוואמי שיבננדה מרישיקש הודו. יוסי "העביר לי את המקל" (כפי שכינה זאת בעת שבצע את טקס ההעברה) ובקש ממני להמשיך וללמד את תלמידיו ברוחו ובגישתו ולהמשיך ולפתוח את הלב ואת הדלת בפני כל שוחר ושוחרת המבקשים להסתייע ביוגה כדי לשפר את איכות חייהם ואת מצב בריאותם.
לאורך השנים יוסי הצליח להפוך את היוגה לבית גופני, נפשי ורוחני עבר כל אדם שמבקש להסתייע בה. הוא הנחיל דרך של הוראת יוגה בקהילה, תוך פתיחות לכל איש ואישה ללא הבדל גיל, דת, גזע, מין, מצב בריאות ויכולת כלכלית.
יוסי האמין ביוגה פשוטה ובהירה, המאפשרת לכל אדם למצוא את דרכו אליה בהתאם לאופיו, יכולותיו ומזגו. הוא האמין באימון יציב, מתמשך ומובנה וחזר והדגיש תוך אמונה פנימית ובטחון רב, שדרך זו, שקרא לה: "הנוסחא שלי," היא המפתח להוראת ולתרגול יוגה. ואכן, התלמידים הרבים שליוו אותו לאורך השנים, בהתמדה ובמסירות, הם העדות החיה לרלוונטיות ולאמת שבדרכו ובגישתו.
יוסי היה ככל הנראה המורה ה"גדול" בישראל; מספר התלמידים שהגיעו אליו לאורך כ-40 שנות עבודתו היה רב מאד. הוא האיש שחשף הכי הרבה אנשים במקום הזה לדרך היוגה. אם אתה גר במרכז או בירושלים ולא שמעת עליו זה משום שהוא פעל בצניעות ובשקט, לא פרסם את עצמו, לא השתייך לאף ארגון, לא נצמד לריטואלים ולמסורות, לא קידש בעיוורון גורואים ולא היה מחובר במיוחד למורים אחרים. אף כי הוסמך במסורת שיבננדה ותמיד שמר על קשר ואף הוזמן להרצות בקורסים למורים שנערכו בישראל הוא לא היה אדוק במיוחד ולא ראה את עצמו כבורג בארגון המודרני הקרוי "שיבננדה יוגה". יוסי הקפיד על עצמאותו ועצמיותו ודאג להישאר מחובר תמיד לאנשים, למקום ולזמן.
השיעור שלו התבסס על עקרונות שיבננדה יוגה אך יוסי שילב בו יסודות וטכניקות אחרות. הוא הושפע גם מסילברג'ן ייסודיאן, המורה ההודי שלימד באירופה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ואחריה עד מותו ב1998, מחברו של הספר "יוגה ובריאות" (יצא בישראל לראשונה ב1958 בהוצאת י.מרכוס). בכלל, יוסי היה איש פשוט שלימד יוגה כפי שחי, פשוט ובהיר.
עושה כמיטב יכולתי להמשיך את הדרך, להתאימה לעולם המשתנה, לצרכים החדשים, להבנות ולידע המתפתח – וזאת ברוחה של מסורת היוגה אותה למדתי ממוריי.
