בגיל 85 ממשיך יוסי כהן-עשהאל מחיפה להמשיך ללמד יוגה ולתרגל בעצמו.
הוא מלמד קבוצות מגוונות של מתרגלים בכמה מקומות בחיפה ובקריות ועושה זאת ברציפות וביציבות כבר שנים ארוכות.
מדי בוקר הוא מתעורר מוקדם, בסביבות חמש, פורס את המזרן הפשוט שלו ומתרגל בעצמו את מה שהוא מלמד. גילו ניכר בוודאי בתרגולו. אולם, היכולות הגופניות שמן הסתם מצטמצמות באופן טבעי כחלק מבלייתו הנורמלית של הגוף אינן מונעות ממנו לעשות את מה שהוא מאמין בו, להתאמן ביוגה (ובפעם האחרונה שראיתי אותו מדגים "ברכה לשמש" בעצמו, גמישותו ויכולתו הגופנית הטובה הפתיעה אותי).
יוסי הוא המורה הראשון שלי ליוגה ומבחינות רבות המורה, היחיד והמיוחד.
אני אוהב ומעריך אותו, סומך עליו ופועל ברוחו לא משום היותו מושלם ולא משום שהוא רואה את עצמו כנציגו של אלוהים עלי אדמות. גם לא בגלל שהוא מצטט כתבים עתיקים בסנסקריט או מכיר בעל פה את שלל הפילוסופיות הכרוכות ביוגה (אולי הוא מכיר, לא בדקתי) אלא משום שהוא יוגה בעצמו, ביטוי אנושי מוחשי לגישה מעמיקה ששורשיה נטועים עמוק בתולדות האנושות (לפחות זו שחייתה בתת היבשת ההודית).
"יוסי" הוא "יוגה" בשל מי שהוא, בעבור מה שהוא מייצג באישיותו, התנהגותו והתנהלותו: צנוע ועניו, ממוקד ועקבי, יציב ורציני, מאיר פנים אך נטול חנופה או ניסיון למצוא חן, מנומס אך לא מלוקק, אדיב, מפרגן ומאפשר אך לא משתפך. הולך ברציפות ובהתמסרות בדרכו. חי ומתרגל את מה שהוא מלמד.
יוגה כמו היוגה של יוסי נדירה כיום, בישראל כמו בעולם כולו. ויוסי הוא שמורת טבע.
הגעתי אל יוסי שבר כלי, כשהכול מתפרק לי ומסביבי, והוא נתן לי את הכלים ואת הכוחות להתמיד ולפגוש את המרכז של עצמי כדי לעורר בתוכי אנרגיה חדשה-ישנה, נוכחת תמיד אך נסתרת ומוגפת מחיי הרגילים.
יוסי לימד אותי בריאות, כבוד ויציבות והעניק לי מפתחות לשינוי אישי ומקצועי מחייה.
הנוסחה של יוסי לאימון יוגה קצר (ברוח שיבננדה יוגה)*:
- הרפיה קצרה
- קפאלבאטי – 3 פעמים (עם מאהה באנדה, חיבור שלושת הבאנדות בסוף כל סבב קפאלבאטי)
- אנלומה וילומה – 3 זוגות
- ברכה לשמש – 4-6 זוגות
- עמידת כתפיים – שהייה לפי הנוחות
- שוואסנה
* כפי שמופיע בקלטת האישית שיוסי מכין לתלמידיו המעוניינים בכך.

